העונה הנוכחית מצטיינת בהצגות שקספיר בתיאטרון הישראלי: "רומיאו ויוליה" בקאמרי, "הלילה ה-12" בתיאטרון החאן, "מקבת" בתיאטרון תמונע. תיאטרון "גשר" מבטיח להציג בקרוב את "הסופה" ובתוכניות הרפרטואר של התיאטרונים מבטיחים את "אגדת החורף" ומחזות נוספים.
תיאטרון באר-שבע מציג בימים אלו את הקומדיה "המון רעש על לא כלום", המוכרת יותר כ"רוב מהומה על לא מאומה" (באנגלית: Much Ado About Nothing), בתרגום חדש – מעובד ומקוצר – פרי מלאכתו של דורי פרנס.
המחזה תורגם ופורסם כמה פעמים: על ידי ט' כרמי ("מהומה רבה על לא דבר"), בידי אפרים ברוידא ("רב עסק על לא דבר"), ועל ידי מתרגם שכינה עצמו פ' גדרון (לפי השמועה מדובר בשותפות של גרשון פלוטקין ודן מירון). המחזה פורסם והוצג בקאמרי בעיבוד וקיצור של הבמאי ליאונרד שטקל.
תיאטרון באר שבע הציג את המחזה לראשונה בשנת 1990 בתרגומו של כרמי, בבימוי מיכאל גורביץ ובכיכובם של נתן דטנר וליאת גורן. בתפקיד קונרד שיחק שמוליק יפרח שהוא כיום מנהל התיאטרון.
אחד הפזמונים מתוך המחזה זכה לתרגומים נוספים. להלן הפזמון ששר זמר-החצר בלשצר, מן התמונה השלישית במערכה השנייה, בשישה תרגומים: ארבעת הנזכרים לעיל, ועִמם ראובן אבינועם ואנה הרמן.
Sigh no more Ladies, sigh no more,
Men were deceivers ever,
One foot in Sea, and one on shore,
To one thing constant never,
Then sigh not so, but let them go,
And be you blithe and bonny,
Converting all your sounds of woe,
Into 'Hey nonny nonny'.
Sing no more ditties, sing no more,
Of dumps so dull and heavy.
The fraud of men was ever so
Since summer first was leafy.
Then sigh not so, but let them go,
And be you blithe and bonny,
Converting all your sounds of woe
Into 'Hey nonny nonny'.
דורי פרנס
די לגניחות, גבירות, מדאם,
נוכלים כל הגברים:
רגל בחוף, רגל בים,
לכלום לא מסורים.
אז לא לגנוח, שילכו,
תהיו שמחות כמוני,
אל תיאנחו, אל תתייפחו,
שירו "היי נוני נוני".
די לשירי קינה קודרים
כבדים על הלשון.
כוזבים היו כל הגברים
מאז אביב ראשון.
אז לא לגנוח, שילכו,
תהיו שמחות כמוני,
אל תיאנחו, אל תתייפחו,
שירו "היי נוני נוני".
אנה הרמן
אל-נא תנהינה עוד, גבירות, אל-נא תנהינה
גברים הרי הם מוליכי שולל.
הם מדלגים בין ים ויבשה, עד הנה
בחייהם אין יציבות בכלל.
אל-כן אל-נא תנהינה, תנה וילכו,
היו מדושנות בענגתכן.
המרנה את אותם שירי קינה ובכות
בפזמונים של הבל ושל חן.
אל-נא תפצחנה עוד בשיר עצוב, לשווא
פיזמתן שיר נוגה וכה עלוב.
גברים רימו תמיד: כזבנותם עכשיו
היא ודאית כמו קיץ ולבלוב.
אפרים ברוידא
אל בכי, עלמות, בלי סוף,
בוגד תמיד הגבר,
היום בים, מחר בחוף
בלי אמן עד הקבר.
אל בכי עוד, לכל רוחות
שלחום, פנים הצהילו,
ותחת הי ואנחות
אך צהלו וגילו.
לי אל תשירו עוד שירים,
קינות יגון וצער,
כי מעולם תרמית גברים,
מאז עלים ביער.
אל בכי עוד, לכל רוחות
שלחום פנים הצהילו,
ותחת הי ואנחות
אך צהלו וגילו.
ראובן אבינועם
אל פסד, גבירות, אל-נא הספיד:
כל גבר מתעתע.
על שתי סעפים יפסח תמיד,
קביעות אין הוא יודע.
אין כל אסון!
לאבדון
ילך כל גבר! – שמען:
על כל צליל-דווי וקול-יגון
פיכן ברנן יען!
אל מזמורים של הי ופיד,
אל דמע להרעיף!
כל גבר בנכלו יתמיד,
מאז הנץ אביב!
אין כל אסון!
לאבדון
ילך כל גבר! – שמען:
על כל צליל-דווי וקול-יגון
פיכן ברנן יען!
ט' כרמי
אל תיאנחו, עלמות-החן,
כל הגברים – נוכלים;
לבם חלוק בין לאו והן
בוגדים כנחלים.
על-כן, סלקו את האדון,
עשו משתה גדול;
הפכו יגון לרוב-ששון,
מספד לשיר-מחול.
חדלו לכן, עלמות-החן,
מאבל וקינים;
גברים תמיד בגדו בכן
בפרֹחַ ניצנים.
על-כן, סלקו את האדון,
עשו משתה גדול;
הפכו יגון לרב-ששון,
מספד לשיר-מחול.
פ' גדרון
אל תיאנחו, גבירות, אל תיאנחו,
גברים תמיד בוגדים הם.
עודם אתכן – וכבר הלכו,
לנצח נודדים הם.
אל תיאנחו
מוטב ילכו
חדלו להתייפח.
את צליל הצער תהפכו
לשיר-פזמון שמח.
אנא חדלו, גבירות, הן כה חבל
לשיר שירים לַגבר.
כשהוא נולד – נולד נבל,
וכך יובל לקבר.
אל תיאנחו
מוטב ילכו
חדלו להתייפח.
את צליל הצער תהפכו
לשיר-פזמון שמח.
פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ד באדר א' תשע"א, 18.2.2011
